שמעתי מהרב דק"ק פולנאי שתי שנים קודם הבריחה ראה ר' צבי בנו של הבעש"ט את אביו בחלום שהיה לו צער גדול שיהיה בעל חוב לפריצים ולא היה לו במה לשלם. שאל את אביו ידעת בצערי אמר ידעתי. אמר מי הודיעך. אמר אותן שהולכים על פרשת דרכים הודיעו לי. שאל מי הם ההולכים על פרשת דרכים. אמר אברהם יצחק ויעקב הם הולכים על פרשת דרכים לידע צרות של ישראל והולכים ומודיעים על קברי צדיקים. והם הודיעו לי מצערך אבל אין פנאי לדבר עמך כי צריך אני לילך לבטל עלילות מליסטים שקורין היידאמאקס. והחלום היה לערך ג' שבועות קודם פסח ובאותו י"ט של פסח נעשה עלילה בק"ק שדה לבן ונתפסו כמה אנשים ושלחו בשליח להרב שיתפלל בעדם ובשביעי של פסח אמר שירד לפני התיבה בשמחה רבה ובשעת השולחן שמע חמי ממנו ואמר כמדומה לי שהשכינה שרתה בשעת אמירת השירה ובטוח אני בהי"ת שיתבטל הגזירה וכן היה.
שבימים אחרונים של פסח יצאו מן התפיסה ונתבטל העלילה לגמרי ואחר הפסח היו לסטים ונפלו על כמה כפרים ואח"כ נתקבצו עד שהיו ערך ה' מאות לסטים. ובלילה נפלו על עיר קראסניע ושהו על היום ואני העיר כולם ברחו אל המבצר ולחמו מן המבצר. כמעט שכלה הפוליוער מן המבצר ומצאו הלסטים שלשה נשים ולקחו עגלות עם תבן והנשים הוליכו העגלות עם התבן והם דחפו אחר העגלות ורצו לשרוף המבצר. והיה עומד מחנה של פולין סמוך עיר טובעריב ובעת ההיא באו אותן פולין עם קנה שריפה גדולה שקרוין הערמאטע וברחו כל הגזלנים ולא נשאר מהם אחד והוה מהם כל ימות החמה שלוה.