הייתי בק"ק טולטשין פ"א עם איש אחד ושמו ר' דוד. והיה בעת ההיא השידוך בין החסיד מ' ברוך ובין החסיד ר' יוסף בן ר' יחיאל מיכל ז"ל. ושמע ר' דוד הנ"ל מר' יוסף משמו של הבעש"ט וישלח מלאכים לפניו הם המלאכים ההולכים לפניו ואמר כי לפני יעקב אבינו הולכים תמיד מלאכים לימינו ושידין לשמאלו ולפני הבעש"ט הולכים ג"כ מלאכים לימינו ושידין לשמאלו. ולא רצה לשמש במלאכים מפני שהם קדושים ובשידין מפני שהם שקרנים.
פ"א היתה יושבת אלמנה אחת בכפר ובא איש א' ליקח ממנה הארענדי. והלך לאדון לשכור הארענדי וענה שד אחד שילחו אותי אליו ולא רצה. והפציר אותו מאד שישלח אותו והבטיחו שיעשה כמו שיצוה אותו ושלחו וצוה לו הזהר אל תעשה לו שום נזק. רק כשירצה לדבר לפני האדון תסתום בידך את פיו והשד הניח אותו לדבר כל חפצו והמתין עד שלקח הארענדי וקיבל הקאנטראקט ובחזירתו כשבא אל הגשר הזיקו ונפל על הגשר. ורץ הבעש"ט ובא וגזר עליו תיכף שיצא ממנו בלי שום נזק בעולם. ענה ואמר ראה אדוני שמעתי כאשר צויתני. ואינו זוכר וכמדומה לי שעמד בריא וחזק.