A story totake with you.

שמעתי מהרב דקהלתינו. פ"א היה הבעש"ט בק"ק פולנאי ונסע מק"ק הנ"ל אל עיר חדש והדרך הוא אצל בית הקברות של עיר חדש וראה הבעש"ט עמוד אש גדול עומד על קבר א'. ושלח את המשרת שיראה על המצבה מי קבור שם ונכתב שנקבר שם צדיק א' הנקרא משה עבד ה'. ואמר הרב שאצלו יהיה נקבר איש אחד ושמו ר' דוד. והיה אצלם בעיר איש א' הנקרא ר' דוד צערעס ונתבהל מאד כששמע דבר זה שהיה סבור שעליו רמז הבעש"ט שהוא ימות. אמר לו הרב אל תפחד לא אתה הוא הדוד שאמרתי וכמו ערך י"ב שנים אחר פטירת הבעש"ט ז"ל בא הרב מ' דוד פורקעס לק"ק פולנאי על שבת חזון. ועמד בעגלה שלו לפני הרב דק"ק הנ"ל ונתראה פנים עמו ונטל ממנו רשות שישבות על עיר חדש ובא לבית הרב דשם ולא מצאו בביתו כי נסע לדרך ושבת שם. והיה ר' דוד מתמה בעצמו כל יום השבת ואמר איני יודע מה אני עושה בכאן. הרב המגיד אינו בביתו ואני לא באתי כ"א לקבל פני הרב שהוא היה צדיק. ובמוצאי ש"ק שהיה ט' באב נחלש. וקרא להחברה ועשה צוואה. ושכב על מטתו ונפטר לעולמו ביום א'. וקברו אותו אצל קבר ר' משה הנ"ל. וכשהיו בבה"ק ראו מה שנכתב על המצבה והיה לפלא בעיניהם ויספרו בכל העיר הפלא הזאת. אז נזכרה אמו של המוכיח מפולנאי שהיתה זקנה ביותר. מדברי הבעש"ט מה שאמר זה יותר מעשרים שנה שאצל זה הקבר יוקבר ר' דוד. וראו כי דבר ה' הוא.