פ"א בעת אסיפת ד' ארצות היה הפרנס הראשון הרב הנגיד המפורסם מ' אברהם אבא, הציע הדבר לפני כולם כי הנה נשמע שמע הבעש"ט, ולפי הנשמע הוא ע"ה ואיך יכול להיות שיהיה לו רה"ק כי אין ע"ה חסיד. ושלחו מהאסיפה להבעש"ט שיבא תיכף ומיד לפניהם, וכן עשה. ובביאתו לפניהם הרב הנ"ל היה ראש לכל המדברים. אמר להבעש"ט לפי סדר הנהגתך נראה שרה"ק שורה עליך וי"א שמעלתו הוא ע"ה, בכן נשמע מפיכם אם יודע מעלתו איזה דין.
והמעשה היה בר"ח, שאל אותו אם שכח יעלה ויבא מה דינו. והשיב הבעש"ט הדין הזה אינו נצרך לא למעלתו ולא לי. כי מע"ל אפילו אם יחזור ויתפלל ישכח עוד הפעם (כי באמת כן היה ששכח יעלה ויבא גם בפעם השניה) ואני בוודאי לא אשכח. וכאשר הגיד לו האמת נתבהל מאד על ידיעתו מה שבסתר. ומיד הוחלט בדעתו שיקדים לדרך הבעש"ט למקום שיעמדו שם בכדי שיראה הנהגתו. והוא נסתר בחדר א' וראה מן החור מה שעושה. וכאשר ראה שקרוב לנסיעתו הוא נסע עוד משם לבית מלונו למקום שילון שם והטמין א"ע בסתר. וכשבא הבעש"ט למלון והציעו לו מטה כבודה וכשבא הבעש"ט וראה את המטה צעק ווי על המטה הזאת בעלו ארמית והאיך אישן עליו. ומיד בא הבעה"ב וסיפר לו בקובלנא רבא על חתנו איך שהוא בעל ארמית על המטה זו. ומיד אמר הבעש"ט ר' אבא שמעתם מה הוא אומר ומיד בא לפניו.