הרב מ' נחמן קאסאווער היה מתנגד להבעש"ט (ושמעתי שהבעש"ט היה מנשמת דהע"ה והרב מוהר"ן מנשמת שאול המלך ע"ה, בגלל כן היה עוין את דוד כל הימים). פעם א' אמר הבעש"ט "הרב מוהר"ן רודף אחרי להמיתני" (כידוע שיש כוונה בנפ"א להרוג השונא), אבל לא ישיגני בעז"ה.
פעם א' נגשו התלמידים לרבם מ' נחמן הנ' ואמרו אליו "מה זה שכל העולם נוסעים להרב הבעש"ט ומפליאים מאד בשבחו, מדוע לא תבואו לעמק השוה לתהות על קנקנו ונדע האמת עם מי, למה יהיה זה לנו למוקש?". ונתן מקום לדבריהם ונסע לק"ק מעזיבוז להרב הבעש"ט וקיבל אותו בכבוד גדול. אח"ז הלכו שניהם לחדר מיוחד והוציאו כל איש מעליהם לבד אדם א' שהטמין א"ע במקום פלוני אלמוני. ויאמר הרב מוהר"ן "ישראל, האמת הוא שאתה אומר שיודע אתה מחשבות בן אדם?". אמר לו "הן". אמר לו "הלא תדע מה מחשבתי כעת?". ויען הרב "הלא ידוע כי המחשבה אינה נחה ומשוטטת בדברים רבים פושט צורה ולובש צורה אם תצמצם מחשבתך בדבר א' אז אדע". ויעשה הרב מוהר"ן כן. ויאמר הבעש"ט "שם הוי"ה במחשבתך". ויאמר הרב מוהר"ן "זאת תוכל להבין מעצמך, כי הלא מחשבה זו צריך אני לחשוב תמיד כמ"ש 'שויתי ה' לנגדי תמיד', וממילא כאשר אני מניח כל המחשבות ומצמצם מחשבתי בדבר א' מוכרח להיות שם הוי"ה לנגד עיני". ויאמר הבעש"ט "הלא יש כמה שמות קדושים ותוכל לכווין באיזה שתרצה". אז הודה הרב מוהר"ן שכדבריו כן הוא. ואח"ז דברו בסודות התורה.