A story totake with you.

שמעתי מר' פאלק הנ"ל כשנסע ר' גרשון מקוטיב מא"י לחוץ לארץ לשדך את בניו אמר אגב אורחא ת"ל שעברתי את הים אסע לגיסי בעש"ט ז"ל ובא אליו בעש"ק. עמד הבעש"ט להתפלל תפילות המנחה והיה מאריך בתפלתו עד צאת הכוכבים ור' גרשון התפלל ג"כ בתוך הסידור של האר"י ז"ל ואח"כ היה מעביר שמו"ת ואח"כ צוה והביאו לו כרים ושכב לנוח. ובליל שבת בשעת סעודה שאל ר' גרשון את גיסו הבעש"ט מפני מה הארכת בתפילה כ"כ אני ג"כ התפללתי בכוונות וקראתי הסידרא שמו"ת והוצרכתי לשכוב ולנוח ואתה עומד ורועד ועשית כתנועותיך כי היה רוצה להוציא דברים מפיו. והיה הבעש"ט שוחק ממנו לא השיב לו כלום. והוא נפל ושאל עוד הפעם אז השיב לו הבעש"ט כשאני מגיע לתיבת מחיה מתים (וספק לר' פאלק אם לתיבת מחיה מתים אתה או מחיה מתים ברחמים) ואני כוונתי כוונת יחודים ואז באו נשמות מתים לאלפים ולרבבות ואני צריך לדבר עם כל אחד ואחד מפני מה נדחה ממחיצתו. ואני עושה לו תיקון ומתפלל בעדו ומעלהו והחשוב חשוב קודם. והם רבים כ"כ שאם רציתי להעלות כולם הייתי צריך לעמוד ש"ע שלש שנים אך כשאני שומע הכרוז ומכריז הקודש מקודש וא"א עוד להעלות הנשמות אני פוסע מן הש"ע. ואמר אליו רבי גרשון בדרך שחוק למה אין באים אלי והשיב לו היה אצלי כאן עוד שבת הב' ואני אמסור לך הכוונות בכתב על נייר ויבאו ג"כ אליך וכן עשה. לעש"ק הבא כשסיים בעש"ט קדיש לפני התפילה עמד ר"ג להתפלל ג"כ והבעש"ט לא התחיל עדיין בתפלה כי היה יודע שרבי גרשון לא יסבול ויתפחד ותיקן בתוך כך זייעגר שלו והריח טאבאק עד שיעבור ר"ג הנ"ל מקום הכוונה וכשכיוון כוונה זו וראה שבאו אליו מתים כמו עדר גדול של צאן ונפל בחלשות. אז העירו הבעש"ט וצוה לו לילך לביתו. ובלילה על השולחן בעת הסעודה שאלו לו הבעש"ט למה נתחלשת ואמר לו בעת שכוונתי הכוונה באו אלי מתים כמו עדרים אז אמר הבעש"ט לאנשיו בדרך שחוק הכו אותו שלא ישחק מהבעש"ט: