A story totake with you.

ואכתוב קצת משבחי הרב כשהיה אב"ד בק"ק נעמרוב אחר הבריחה שנה אחת. ודרכי היה כשהייתי מניח תפילין דר"ת הייתי ירא להניח בפני הבריות כי הייתי עדיין רך בשנים ונהגתי בשעת אשרי ובא לציון הלכתי לבית גדול כי אין שם איש בשעת התפילה כי התפללו בחדר סמוך לבית קטן שהיו מתפללים רק הגבאי שלו היה בבית ופעמים הלך הגבאי לשוק לקנות צרכי הבית. ונכנסתי לבית והנחתי שם תפילין דר"ת ונשתהיתי ובתוך כך גמרו התפילה ונכנס הרב ז"ל לביתו ויפן כה וכה וירא כי אין איש. ושאלתי אותו רבינו מה אתם מבקשים ואמר לי אתה הולך בתפילין ומיד הסירותי התפילין של ראש מעלי ואמר לך לבית המדרש וראה אם גמרו התפילה והלכתי ומתפללים עדיין אשרי ובא לציון ובאתי לביתי ולא מצאתי אותו כי הסיר התפילין והלך לפנות א"ע והמתנתי עליו. וכשבא לבית ושאלוני ואמרתי שגמרו התפלה כי שערתי שבוודאי גמרו התפלה והתחיל להניח תפילין וידעתי שילך לבהמ"ד וקדמתי והלכתי ומצאתי שאחד עומד לפני התיבה ואומר תהילים כמו בשינה. וידעתי שהרב ירגיז על זה כי היה אומר ברית המעור כנגד ברית הלשון וכמו שבברית המעור אי אפשר להוליד באבר מת כן ברית הלשון אי אפשר להוליד באבר מת. ותהילים צוה הרב לומר בכל בתי כניסיות אותיות נעמרוב ואותיות קר"ע שט"ן משולב בשם הוי"ה מפסוקי אשרי תמימי דרך ומקודם יאמרו קיפיטל פ"ג ושיאמרו בכל יום יהי רצון אחר התפילה וכשבא לבהמ"ד ושמע אמירות תהילים רגז ואמר אין בי כח עוד שאת אתכם עלי חושבים מחשבות כ"א לעצמו. אני אומר שלא תהא קל בעיניכם אודות הקדר ומשם הלך לבה"כ ושם נח מרוגזו ורמז הדברים דרך פשט. ואילו לא שמעתי קודם דבריו בבהמ"ד לא הבנתי רמזותו. וביום קיבץ תינוקות של בית רבן לבהכ"נ וצוה לומר צ"א פעמים ויהי נועם וקודם המנחה שמעו שבלילה העבר הלך הקדר חצי פרסה סמוך לטולטשין מחנה גדולה והיה קרובים לעיר נעמרוב ות"ל ששלחו הישמעאלים שר א' פאסי' אחריהם וחזרו כולם: