הרב הגדול מ' דוב ז"ל ממעזריטש צוה פעם א' לתלמידו הרב מ' אהרן קארלינר שיסע לביתו דרך איזו קהילה ידוע. ועשה כן כפי ציוויו ויהי בבואו להעיר הידוע וחפש באמתחתו והנה שכח כיס הטלית והתפילין. והנה הרב הנ"ל מעולם לא התפלל בטו"ת שאולים. ושלח לחנות ליקח טלית ולעשות בו ציצית ובעצמו הלך להסופר לקנות תפילין. ויהי כאשר נתן הסופר התפילין לידו מיד צעק הרב. אתמול בא על אשת איש והיום מוכר תפילין. רשע תן תודה! והודה על חטאו. ויהי כהתודותו ונעשה חקירות ובדיקות וימצאו כמה וכמה אנשים ונשים אשר כולם נתגואלו בחטאים אשר היה נצרך ליותר ממאה גיטין. ובענין א' היה לו שאלה ולא ידע מה לעשות הוכרח לשוב להרב הגדול מוהר"ר.
ויהי בבואו סיפר לו הרב מוהר"ד כל המאורע וגם נדון השאלה מה שהיה מסופק בזה והאיך הוא הלכה למעשה. וקודם נסיעת הרב מוהר"א לק"ק הנ' עוד הפעם אמר הרב הנ"ל יסע עמך הרב מ' מנחם מענדל שהוא יודע לדבר בלשון פולש וגם תקחו עמכם בגדי לבן של שבת. וכן עשו. והנה בנסיעתם אמר הרב מוהרמ"מ הנה נסיעתינו הוא רק לסדר הגיטין א"כ למה נצרך לזה לדבר פולש וגם הבגדי לבן. אין זה אלא שרבינו רואה בעין השכל שהרשעים נתחרטו על הודאתן והלשינו לשר העיר. וכך הוה שבביאתם לעיר העמיד השר שומרים שיביאו אותם תיכף להשר. ורצונו היה לעשות להם רעה והרשעים הטמינו א"ע אצל השר בחדר אחר. ויהי כבואם אל השר לבושים בבגדי לבן מצאו חן בעיניו ויקבלם בכבוד גדול ויצו להם לישב אצלו. ויהי בדברם אמר השר להם מה שי' אלו הרבנים האלה לכאן. ויאמר הרב מוהרמ"מ היות שהרב מוהר"א הוא איש אלקי וראה שיש קטרוגים גדולים על העיר שלך אשר נגזר עליה כליה ממש מפני שאנשי העיר המה רעים וחטאים לה' מאד ובפרט בעניני ניאוף. וצריכין כמה נשים להתגרש ובאנו אליך כי אתה שר העיר ומוכרח אתה לפקח בטובתם. ויהיה כדברם אליו נזכר דברי הרשעים. צוה להם שיצאו וידברו עם הרבנים. ומיד הרעיש הרב מוהר"א עליהם בקול רעש ורוגז והוכרחו להתודות על כל החטאים לפני השר. וצוה השר עליהם לעשות גירושין ונתן להם תקיפות גדולות: