שמעתי מאיש אחד ששמע מפי הסופר ר' צבי ז"ל שהבעש"ט נשתדך עם המפורסם ר' זאב קוציעס ביתום וביתומה שגדלו בביתם. היתומה נתגדלה בבית הבעש"ט והיתום נתגדל בבית ר' זאב הנ"ל. ופסק הבעש"ט שני מאות זהובים לנדן. ובהגיע החתונה וקודם הבדעקנעס אמר מהר"ז ז"ל להבעש"ט ז"ל שלא ילך עם החתן להבדעקנעס עד שיסלק השני מאות זהובים שפסק והיה בעיני בעש"ט כמצחק ואמר אינך מאמין לי הסך הלז. והשיב לו בהימנותא דידי שלא אשנה מדבורי. כי אני צריך להחזיק החתן אצלי ללמוד עמו ואם אין קמח אין תורה.
ובתוך כך בא לבית הבעש"ט ר' ליב קרעמינער והושיבו הבעש"ט בכבוד וצוהל יתן לו צלוחית יין לשתות ובירך עליו וענה הבעש"ט אמן. ואח"כ התחיל ר' ליב הנ"ל וסיפר להבעש"ט מביאתו שהקאמיסאר מן העיר שלח אחריו והראה לו אגרת מאדון אחד רחוק מק"ק מעזיבוז ח' פרסאות שכתב אליו שהבעש"ט חייב לו אלף זהובים מהפדיון שבוים כפי השט"ח שתחת ידו שיסלק לו תיכף ומיד דווקא. ואמר הקאמיסאר כשלא יסלק לו תיכף יוריד אותו בשלשלאות של ברזל לאדון הנ"ל ולא יפול דבר ארצה ושלחו להודיע לו שיסלק תיכף ומיד. וכששמע הדברים האלו מפיו קרא הבעש"ט תיכף לעבדו בקול גדול לאסור מרכבתו ואמר לר' ליב תו"מ תסע לאדון הנ"ל ותסלק לאדון הסך הנ"ל ותזרז א"ע לבוא על הבידעקנס ולא הניחו לילך לביתו והיה נפלא בעיניו אך לא השיבו מדבריו. ונסע תיכף לאדון הנ"ל ובאם הדרך בקרעצמא אחת היו לו יודעו ומכירו והתראה פניו עמו וסיפר לו עסק נסיעתו אך היה נחפז מאוד לדרכו.
והיה פלא לבעל הקרעצימער ונסע ובא לאדון בצהרים בעת קביעות הסעודה שלהם והמתין עד גמר הסעודה ובא לבית האדון ושאל האדון תיכף אם הביא לו מעות מן הבעש"ט והשיב לו הן. השיבו בכבוד ונתן לו מי דבש לשתות ומתמי' א"ע בלבו באיזה אופן יהיה הסילוק ואמר בלבו אולי כוונות הבעש"ט שיטיב בעיני האדון סוס טוב מסוסיו ויקבל בסך הנ"ל. ובתוך כך עלה בדעתו ואמר להאדון אני צריך לדבר עמך דבר סתר והלך עמו לחדר א' ואמר להאדון בזה"ל ידעתי שאתה איש צדיק ונאמן מאוד ולא תחפוץ אפילו שוה פרוטה ממון אחרים וכעת אני רוצה לסלק לך סך הנ"ל. אולי ע"פ החשבון אינו מגיע מהשבוים כך בזה ותכשל ח"ו בגזל. והשיב לו האדון בתשואות חן גדול אהבה גדולה אהבתיך ע"ז שאתה מציל אותי מגזל ומעונש עה"ב.
וחיפש תיכף הקוויטין של המוכסים שנפדו וחשב חשבונות ונטל השט"ח של הבעש"ט וזרקו אותו על האש ואמר לר' ליב כי אדרבה מגיע לבעש"ט שני מאות זהובים. ונתן לו אחד עשר אדומים ואמר לו ר' ליב מגיע עוד שני זהובים והוסיף לדבר עמו באהבה וחיבה על שאינו נושא פנים אליו ותיקר נפשו בעיניו שהצילו מן הגזל. ונתן לו הב' זהובים ונסע ר' ליב לדרכו ובבואו להקרעצים הנ"ל קפץ מן העגלה לספר נפלאות האלה. והבעש"ט גוער בביתו ואומר שוטה הלז משתהא בדרך ומספר המעשה. ואח"ז בא ר' ליב הנ"ל להבעש"ט ורצה לספר המאורע והשיב ידעתי מהר תן לי המעות כי איחר היום לעשות בידעקנעס ורגז עליו למה עמד בדרך בחזירתו. ואח"כ אמר כעת זמן החתונה (ועשה כאחד הבדחנים).