שמעתי מר' זעליג דק"ק לעטשוב שהלך בדרך ובא לק"ק איספאלי ועדיין היה כפר והוא התאכסן אצל שוחט. ושמעו שבא הרב ר' מאיר הרב דגולה והלכתי להקביל פניו. ויבקש את הרב מ' זעליג שישב בכאן כמה ימים עד שיתאספו כל בני הכפרים למשפט ויהיה לו לצוותא והיה יושב אצל הרב וסיפר לפניו .
פ"א נסע הבעש"ט לק"ק בראד ונסע דרך האראדענקע ועמד לפני ביתי ושלח אחרי שאצא. ואני לא הייתי עדיין אב"ד ואמר מאיר שב עמי על העגלה ותסע עמי לק"ק בראד. ולקחתי השק מטו"ת שלי וטוזליק ונסעתי. וכשבאנו לק"ק בראד ועמד באכסניא כדרך הסוחר. ולא בא אליו שום אדם רק שני אנשים אחד מן נגידים והשני לא היה נגיד. והיו אנשים חשובים ונתנו לו שלום ובכל פעם היו באים אליו. ואני ראיתי שתם הכסף ביד הבעש"ט ואין בידיו אפילו פרוטה אחת והייתי מצטער למה לא לקחתי מעות שלי מביתי. ושמעתי שאומר לבעה"ג הכין עצמך לדרך והלכתי והודעתי לאותן שני אנשים שהבעש"ט נוסע לדרכו ובאו. וכשראו ששהה נסיעתם אמרו אנחנו נלך לבהמ"ד וכשיהיה מוכן לנוע יתן לנו ר' מאיר ידיעה ונבוא. וכן היה שהודיע להם באו ונתן הנגיד להבעש"ט בפעם ראשונה א' אד"ז וכשבא פעם שניה לקח הבעש"ט אותו א"ז ונתן להנגיד הנ"ל ואמר י"ב זהובים תתנו לאנשי הקלוז כי היו חשובים בעיני הבעש"ט שאמר שראה השכינה שורה על הקלוז והמותר י"ב זהובים תחלקו לעניים ונסעו מן העיר. וכשראיתי שביזבז הא"ז הנ"ל נמס לבי בקרבי וכי ידעתי שאין לו אפילו פ"א. ושאלתי אותו למה עושה כן כי אין לרומע"ל אפילו פ"א על הוצאות. והשיב לו בלשון צחות. תדע נאמנה כל זמן שהי"ת חי אין לנו מה לדאוג וכן היה. כשבאו לק"ק ראדוויל התחילו לילך אצלו בני העיר אחר רפואות וכן בכל מקום עד שהביא ממון לביתו.