יש סיפוריםשלוקחים לדרך.

פ"א באו תלמידי הבעש"ט לביתו בערב פסח אחר חצות לאפות מצת מצוה כמנהג לאפות בכינופיא ובאמירת הלל. והנה הבעש"ט מהלך בחצר בית הכנסת אנה ואנה וטרוד מאוד בעמקות המחשבה. והנה התלמידים המתינו כמה שעות ונצטערו מאוד מזה. בין כך ראו שהבעש"ט ראה מרחוק את הכומר והלך אליו והתחיל לדבר עמו ולטייל עמו ארוכות וקצרות. ואח"ז הביאו לביתו והושיבו וכבד אותו במי דבש של פסח ודבר עמו עוד הרבה. ואח"ז הלך הכומר ולוה אותו. אח"ז אמר כעת במהרה במהרה נתחיל לאפות המצות כי כבר פנה היום לערוב. ושאלו ממנו התלמידים מה זה היה לו לדבר עם הכומר הרבה מאוד. ואמר שהכומר היה במחשבתו להשליך ממזר נדקר ברחוב בה"כ בליל פסח והיה מטיל האשמה על כל בני העיר. ובזה שדבר עמו הרבה וכבד אותו בזה נעקר מלב הכומר לעשות זאת.