יש סיפוריםשלוקחים לדרך.

שמעתי מאיש א' ושמו ר' דוד שהיה דר באותו פעם ק"ק שארי-גראד שיום אחד קודם צוה הרב ר' מרדכי מק"ק הנ"ל להקהל שישלחו שליח מיוחד להרב דק"ק נעמרוב שיתפלל אודות הקידר. ושלחו שליח וציוה להם שילך בבוקר בבוקר. אמר הרב הנ"ל שאינו צריך לשליח כי כבר ידע הרב דק"ק נעמרוב ה' יציל עמו ישראל מכל צר וצוקה אמן. ואכתוב קצת מהנהגותו כי היה לומד בכל יום בטלית ותפילין. וקודם האכילה למד שיעור גמרא ז' דפין וגם בשעת אכילה בין מאכל למאכל לא פסק פומיה מגירסא. ואחר האכילה היה ישן מעט מזעיר וקם משינתו והניח תפילין ולמד עד תפלת המנחה. גם בלילה למד הרבה לא עבר עליו לילה אחת שלא קם בחצי לילה ממש בקיץ ובחורף הן בשבת וי"ט ועשה פ"ש וצדקה הרבה מאוד. ובביתו היה פרנסתו בדוחק ולחץ. פ"א התרעם עליו בנו על הדוחק ולחץ והשיב לו כתוב במדרש שמואל ויהיו עניים ב"ב והלימוד שלו ותפילתו וכל דבר שבקדושה היה עושה בכח עד שבשרו מזדעזע עליו: