שמעתי שהיה מוכסין אחד סמוך לק"ק מעזיבוז ובא איש אחד ונתן הוספה על הארענדע ונדחה המוכסין מן הכפר. ונשאר חייב להאדון דכפר הנ"ל ולא היה לו במה לשלם. וצוה האדון וגם המוכסין חדש שלא יניחו אותו ליסע מכפר הלז לשום מקום. אעפ"כ נסע המוכסין העבר להבעש"ט וכשנודע למוכסין חדש מזה הלשין עליו אצל האדון באמרו שנסע למכשף לעשות לך כישוף. וכעס עליו האדון ולקח את בנו לתפיסה.
והמוכסין הלז לא מצא את הבעש"ט בביתו כי הוא היה בק"ק קאמינקע ונסע אחריו לעיר ולא מצאו שם כי נסע הבעש"ט לביתו ונסע אחריו והשיגו בדרך. אמר לו הבעש"ט מה אוכל לעשות לך בדרך. נהוג נסיעתך אחרי לביתי. ובדרך ראה הבעש"ט שתפס האדון את בנו לתפיסה. אמר אין פנאי להמתין ובאו אל נהר אחד וטבל בו. וביציאתו מן הנהר אמר לו לך לביתך ותיכף כשתבוא להכפר תלך למבצר ועשה כן. וכשראה אותו האדון מן החלון נתפחד פן יזיק לו בכשפיו וגירש את בנו מן התפיסה ושלח עבדו לגרש אותו מן הכפר עם כל אשר לו וכ"ע. ואח"כ שלח האדון אגרת להקאמיסאר דק"ק מעזיבוז בקובלנא רבא על הבעש"ט בזה"ל באשר שאתה מחזיק בעיר שלך מכשף. והשיב לו האדון ראה בכל עוז להתאמץ ולפייס את הבעש"ט שהוא אינו מכשף ואם לא תפייסו תענש מן השמים. ותיכף שלח האדון לפייסו ושלח לו מתנה עגלה עם כל מיני קמחים ועופות.