יש סיפוריםשלוקחים לדרך.

שמעתי מהרב דק"ק פולנאי ומהרב דקהלתינו שר' נחמן מקאסוב היה לו קרוב אחד ושמו ר' יודל מטשידנוב ואביו שלו ר' יוסף היה מוכיח. ודרכו של ר' יודל שלא היה רוצה להנות משל אחרים רק מיגיע כפו והיה מו"מ שלו עם ברזל. פ"א נסע לרודניע אחת והיה רוצה לשבות שם. אמר הבעה"ב ומה יאכל רומע"ל דגים אין לי ובשר לא יאכל מחמת שלא בדק הסכין. ע"כ עצתי קרוב לכאן יש עוד רודני ושם דר איש משופע ובוודאי יש אצלו דגים ושוחט ויסע רומע"ל אליו. ונסע וכשבא לאמת המים סמוך לרודני הלז היה הדרך עובר דרך אמת המים כי המים לא היו עמוקים וכעת היו גשמים גדולים או עת הפשרות שלגים ונתגדל אמת המים הנ"ל והם לא הבינו ורצו לעבור דרך אמת המים. וקדם כלב אחד ורץ קודם לאמת מים הנ"ל טבע בתוך המים הלז. והיה הכלב עולה ויורד במים וצעק בקול מר עד שנכמרו רחמי החסיד הלז וזלגו עיניו דמעות. וראה שלא אפשר לעבור המים וחזר לרודנינו הנ"ל וביקש מן הבע"ה להתאמץ שיהיה דגים על שבת. והלך הבע"ב והפציר את הציידנים וצדו והביאו דג גדול שקורין העכט. ואמר הבע"ב אני דר בכפר הלז כמה שנים ולא הזדמן לי דג כזה ועשו לו ממנו כמה מאכלים. ובליל שבת היה יושב בסעודה וזמר זמירות ונרדם על השולחן. ונראה לו אביו בחלום ואמר לו תדע שאני מגולגל בדג זה והמסור שרדפתי אותו בחיי היה מגולגל בכלב זה שטבע. וזה היה תיקונו מה שנטבע בשבילך בני להצילך. ואני הוצרכתי להתגלגל בדג זה מחמת שרדפתי אותו ותיקנת אותי במה שזלגו עיניך דמעות על טביעת הכלב. וראה בני איך שתאכל דג זה. וכשבא להבעש"ט אמר אליו הבעש"ט שכך היה אומר שרבי יודיל גילגול שמואל הנביא.