יש סיפוריםשלוקחים לדרך.

שמעתי פ"א הלך ר' נחמן ז"ל דרך ק"ק זאלראווע עם סחורה בעת תפילת שחרית ועמד עם עגלה שלו נגד בהמ"ד ולקח הטו"ת ונכנס לבית המדרש ועטף טו"ת ועמד לפני התיבה להתפלל בלי רשות. וירע להם איך העיז האיש האורח לעמוד לפני התיבה בלי רשות. וכששמעו הדבורים היוצאים מפיו היו מתוקים מדבש ונופת צופים היו נהנים ושותקים. אעפ"כ חרה להם ולאחר קדיש דרבנן התחיל הודו קודם ברוך שאמר נתמלאו כולם כעס וחימה והיה בדעתם למושכו מן התיבה. אך מחמת שהיו מתאוים מאוד לשמוע דבוריו ותפילותיו לא יכלו לעשות שום דבר והיו שקלי' וטרים בדבר עד שגמר תפילתו. כשגמר כל תפילותיו פצו עליו כל אנשי בהמ"ד ואמרו אליו איך מלאו לבו לעמוד לפני התיבה בלי רשות ולשנות הנוסחה אשר לא התפללו אבותינו ואבות אבותינו אשר היו גדולי הדור. ענה ואמר ומי יאמר שהם בג"ע. וכששמעו תשובתו נתמלאו יותר חמה עליו. והיה שם בעל המחבר ספר תולדות יעקב יוסף והיה זקן מאוד ונתן גדולתו לתלמיד אחד שיהי' מ"מ במקומו ושמו ר' זלמן וקפץ עליו ר' זלמן יותר מכולם. ובא ר' אלכסנדר תלמיד של רבי זלמן ואמר הניחו את האיש שהוא תמיד עם השם ואגב דאתן לידן נשמע מהא מילתא.